כולם כבר יודעים כמה סבתא שלי היא דמות חשובה ומשפיעה בחיי. היא זו שהכניסה אותי למטבח מגיל 6, כשהיתה שפית במסעדה מאוד מצליחה בטיילת של טבריה.
את העוגיות האלה סבתא היתה מכינה במיוחד לכבוד חג הפורים. היא היתה שומרת אותן בפח גדול בצבע זהב. כל פעם הייתי מתגנבת למקום שבו שמרה את הפח ולוקחת עוד עוגיה….אם סבתא הגיעה לחג עם חצי פח מרוקן, זה היה בגללי 🙂
לפני כשנה, כשסבתא כבר סיעודית, היא ביקשה ממני להכין את העוגיות האלה לראשונה. רק הבעיה היתה שהיא לא זכרה את המתכון. נלחצתי קצת….זה נראה מסובך…ואיך אמצא את המתכון הטוב ביותר כדי שסבתא תהיה מרוצה? פניתי לרשת וחרשתי כל מתכון אפשרי עד שהגעתי למתכון מעולה! תיכף אשתף אתכם במתכון, לא לפני שאומר לכם שסבתא נתנה את אישורה ואמרה שזה טעים 🙂
מצרכים לבצק:
קילו סולת
כוס קמח
1 אבקת אפייה
2 סוכר וניל
כוס וחצי שמן
כ-2, 2 וחצי כוסות מים
מצרכים למלית:
2 חבילות תמרים בואקום
קופסאת ממרח תמרים
4 כפות שמן
כף קינמון
2 כפות מים
מצרכים לסירופ:
2 כוסות מים
2 כוסות סוכר
מיץ מחצי לימון
שמן עמוק לטיגון
אופן ההכנה:
נתחיל עם הכנת הבצק. נערבב קודם את המצרכים היבשים. נוסיף שמן. את המים נכניס בהדרגה. נתחיל עם 2 כוסות ונלוש. אם הבצק קשה, נוסיף עוד מים עד שמתקבל בצק רך וגמיש. כמו של קובה למי שמכין. ניתן לבצק לנוח כעשרים דקות.
בינתיים נחמם על אש נמוכה מאוד את כל חומרי המלית. נתחיל בחבילת התמרים (ואקום), השמן והמים. כשהתמרים מתחילים להתרכך נמעך עם מזלג ונוסיף את ממרח התמרים והקינמון. חשוב שזה יהיה על אש נמוכה, ולא יותר מדי זמן כדי שהמלית לא תישרף.
בינתיים נחמם בסיר רחב שמן עמוק לטיגון.
מחלקים את הבצק ל-5 כדורים ופותחים כל כדור לעלה מלבני. מורחים עליו מלית בזהירות.
נגלגל לרולדה ונחתוך לפרוסות בעזרת חותכן משונן (ראו תמונה)
נטגן את הפרוסות בשמן עמוק עד להזהבה מכל הצדדים (לא לשרוף) .
נעביר למסננת כדי שכל השמן ירד
בינתיים נכין את הסירופ. נבשל את כל מצרכי הסירופ בסיר קטן כחצי שעה, עד שהוא מקבל צבע טיפה זהוב והופך מעט סמיך. לא לבשל יתר על המידה. כשהסירופ מוכן נטבול את העוגיות ונעביר לכלי אחסון אטום. רצוי קופסא מפח.
זהירות!!!!! זה ממכר!!!!
חג שמח