סבתא נהגה לקרוא לזה פיתפסיל. אחת לכמה זמן היתה מכינה ומעדכנת את כל המשפחה הענפה. כולנו היינו מגיעים בערב וממתינים בסבבים, והיינו לא מעט….. אומנם עוד לא הגעתי לרמה של סבתו"ש האהובה, שתיבדל לחיים, אבל אני בהחלט קרובה.
מצרכים לבצק:
1/2 קילו קמח מנופה
כף שמרים יבשים
כף סוכר
כפית מלח
1/4 כוס שמן
כ-2 כוסות מים
מצרכים למילוי:
כ-20 עלי מנגולד (סלק) שטופים
בצל גדול קצוץ
2 גזרים גדולים קצוצים
תבלינים: מלח, פלפל שחור גרוס דק, פפריקה חריפה, פפריקה מתוקה
כף מיץ לימון
שמן עמוק לטיגון
אופן ההכנה:
נכין תחילה את הבצק. ננפה את הקמח לקערה עמוקה. נוסיף את השמרים ונערבב. נוסיף את הסוכר ונערבב. נוסיף את המלח ונערבב. נעשה באמצע גומה ונשים את השמן ואת המים. את המים נכניס בהדרגה. כדאי להתחיל עם כוס וחצי ולאט לאט להוסיף כמה שצריך, תוך כדי לישה, עד שמתקבל בצק רך וגמיש. אחרי לישה טובה נעטוף את הבצק בעוד קצת שמן ונסגור את הקערה בניילון נצמד. נתפיח כשעה. אחרי שעה נלוש שוב ונתפיח עוד חצי שעה. בינתיים נעבור להכין את המילוי.
בסיר עמוק נמלא מים ונביא לרתיחה. את עלי המנגולד אני קוצצת גס ומכניסה אל תוך המים הרותחים. מבשלת כעשר דקות רבע שעה ומעבירה למסננת. משאירה את עלי המנגולד במסננת כדי שירדו מהם המים.
בינתיים מטגנת את הבצל הקצוץ עד להזהבה. מוסיפה את הגזר הקצוץ וממשיכה לטגן. מוסיפה את עלי המנגולד ואת התבלינים ומטגנת עד שהנוזלים מתאדים. לקראת הסוף מוסיפה כף מיץ לימון, מטגנת עוד דקה ומכבה את האש. ניתן לזה להתקרר.
אחרי שהבצק תפח בפעם השנייה אני לשה אותו וקורצת עיגולים בגודל של כדור טניס. אני מרדדת כל כדור דק וממלא קצה אחד, כשאת הקצה השני אני סוגרת מעל כמעטפת.
מעבירה לתבנית עם נייר אפייה להתפחה של כעשרים דקות.
במחבת רחבה נחמם שמן עמוק לטיגון. כשזה רותח, נכניס פנימה את הפיתפסיל ונטגן עד להזהבה בשני הצדדים
כדאי מאוד לאכול את זה חם.
מי שרוצה לחסוך לעצמו את השמן והטיגון, יכול לאפות. אחרי שמסדרים אותם התבנית עם נייר אפייה, למרוח ביצה ושומשום ולאפות על 180 מעלות עד להזהבה.
אני אשאר עם החטא הקטן הזה של הטיגון…
בתאבון!