חלות זה ברכה

1509597813186-1 

מגיע יום חמישי ומתחילים להרגיש את השכינה מרחפת. מתקרבת ויורדת, מביאה אלינו את שבת המלכה. שבת בלי חלות, זו לא שבת. לא משנה בכמה לחץ אהיה וכמה עוד יש להספיק, אני לא מוותרת על הפרשת חלה. דקות מרגשות של בקשה עמוקה, תפילה אדוקה, בריאת ניסים ונפלאות.

כמה טעמים להפרשת החלה:

  1. בזמן בית המקדש היו מפרישים מן החלה לכוהנים, וזאת על מנת שיהיו פטורים מדאגת הפרנסה ויתעסקו בקודש הקודשים.  מתנה זו הייתה אחת מתוך 24 מתנות כהונה שפטרו את הכהנים מדאגת פרנסה. בימינו מפרישים חלה לזכר תרומה זו לכוהנים.
  2. עצם הפרשת חלק מהחלה מלמד אותנו כוחו של איפוק, כי יהודי צריך ומסוגל לעשות עבודה ולעצור את עצמו, ולא ליפול לתאוות האכילה מתוך חוסר שליטה.
  3. קמח מסמל את העולם הגשמי שלנו. כשמכניסים בו תפילה וברכה, מרוממים את הגשמיות לרוחניות. אישה המקיימת מצוות הפרשת חלה מביאה אל ביתה שפע, ברכה והצלחה.
  4. דווקא בלחם, שהוא עיקר מזונו של האדם, אנו מפרישים תרומה ובכך זוכרים ומאמינים שכל פרנסתנו מאת השם, כפי שכתוב: "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על מוצא פי ה' יחיה האדם" . אנו עמלים על הלחם – זורעים, קוצרים, טוחנים, לשים ואופים; אנו מתייגעים על הפרנסה. אולם, לא על פי העמל הגשמי הזה אנו מתפרנסים ולא בזכותו אנו חיים, אלא "על מוצא פי ה'" – על פי מה שהשם מחליט בעבורנו אנו חיים. העמל – הוא רק השתדלות.

ויש עוד כמה וכמה טעמים. אני מאמינה שלכל אישה זה רגע אינדיבידואלי. כל אחת והחיבור שלה לעצמה ולבורא עולם.

אנו מברכים על החלה: "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון". מי ייתן והקב"ה ישביע רצוננו וצרכינו תמיד.


את החלות הראשונות שלי למדתי להכין אצל הרבנית שהיתה לי במיאמי. היינו מארגנות ערבי הפרשת חלה בבית הכנסת. ומאז ניסיתי כמה גירסאות.

מביאה לפניכם את המתכון האהוב עליי, הן יוצאות אווריריות וקלות. הכמות כאן היא 2 קילו כי להפרשת חלה צריך למעלה מ- 1.6 כדי לקיים המצווה. מי שלא מתכוונת לקיים את טקס הפרשת החלה, יכולה לצמצם כמויות בחצי.

מצרכים:

2 קילו קמח מנופה

4 כפות שמרים יבשים

8 כפות סוכר

2 כפות מלח

כוס שמן

מים פושרים כ-6-7 כוסות. תלוי כמה סוג הקמח שלכם סופח, קיראו הוראות הכנה בהמשך.

אופן ההכנה:

ננפה 2 קילו קמח לתוך קערה גדולה. נוסיף את השמרים ונערבב. נוסיף את הסוכר, ונערבב, ורק אז את המלח. לעולם לא לתת לשמרים לבוא במגע ישיר עם המלח. לכן נשים קודם את הסוכר ורק אז את המלח. נערבב היטב את כל היבשים ואז נוסיף את השמן, נשמור קצת מהכוס לסוף. נעבור לשלב המים. נתחיל עם 6 כוסות ונלוש היטב. אם הבצק קשה נוסיף עוד מים בהדרגה, עד שנקבל בצק רך, גמיש ונעים ולעבודה. כל סוג של קמח סופח נוזלים באופן שונה לכן אי אפשר לדייק במספר הכוסות. הכי חשוב ללוש היטב ולהרגיש את הבצק. הרעיון הוא להכניס כמה שיותר מים (לאווריריות) אך לשמור עליו גמיש ולא דביק. אחרי שסיימנו נאסוף את הבצק לכדור יפה ונשפוך עליו את מה ששמרנו מהשמן. נעסה את כל הכדור בשמן ונעטוף את הקערה בניילון נצמד. אני מכסה את זה במגבת ונותנת לזה תפיחה ראשונה, כ-45 דקות. אחרי ההתפחה הראשונה אני לשה את הבצק ושוב סוגרת להתפחה שנייה. כשהבצק מכפיל את נפחו אני לשה שוב וקולעת חלות בצורה הרצויה. אני מעבירה את החלות לתבנית עם נייר אפייה ונותנת להם לתפוח עוד כחצי שעה. בינתיים מחממת תנור על 180 מעלות טורבו. אחרי שתפחו בתבנית אני מורחת בביצה ושומשום, אפשר לפזר גם קצח, גרעיני חמנייה, גרעיני דלעת וכו'. מכניסים לתנור ולא פותחים אותו עד שהחלות הזהיבו היטב. כשהן מזהיבות נוציא את התבנית ונכסה את החלות במגבת עד שהן מתקררות.

שבת של שלום וברכה .

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: